נטייה מינית וזהות מינית – מה ההבדל?​

 

הנטייה המינית מולדת ואינה ניתנת לשינוי, אולם הזהות המינית ניתנת לבחירה ולשינוי, אז במה הן שונות? וכיצד זה משפיע על הטיפול הפסיכולוגי? 

​

המונחים "נטייה מינית" ו"זהות מינית" נתפסים לעיתים כזהים. אולם על אף ששני המושגים שייכים לאותו התחום, אין הם זהים ויש הבחנה חשובה ביניהם. הנטייה המינית מוגדרת כמשיכתו הרגשית והמינית של אדם כלפי אדם אחר. העמדה המדעית כיום היא שהנטייה המינית כנראה מולדת והיא נתפסת כטבועה מבפנים, כחלק אינטגרלי מהאדם והיא אינה ניתנת לבחירה או לשינוי. בניגוד לכך, הזהות המינית (Sexual orientation identity) מתייחסת לאופן בו האדם מגדיר את נטייתו המינית (בעיניו ובעיניי האחרים) ותופס את השתייכותו החברתית.[1]

חלק מהאנשים בעלי נטייה הומוסקסואלית מעדיפים להזדהות עם נטייתם המינית ומפתחים בהתאם זהות מינית הומוסקסואלית. זהות זו מגדירה אותם בעיניהם ובעיני החברה. אחרים מעדיפים שלא להזדהות עם נטייתם המינית ומאמצים במקומה זהות מינית הטרו-נורמטיבית (הטרוסקסואלית). בהתאם לכך, גבר החש משיכה עיקרית רומנטית ומינית כלפי בני מינו יכול לחתור לגיבושה של זהותו המינית תוך שהוא מבקש להגדיר ולזהות עצמו כהומוסקסואל ולאמץ  אורח חיים התואם הגדרה זו. לעומתו, גבר אחר החש גם הוא משיכה מינית כלפי בני מינו ימאן (בשל לחצים חברתיים בדרך כלל) לפתח זהות הומוסקסואלית החופפת את נטייתו המינית ובמקומה יבקש לאמץ לעצמו זהות הטרו-נורמטיבית התואמת את הציפיות והסטנדרטים המגדריים של סביבתו החברתית. (למאמר שלי בנושא זה שפורסם ב"פסיכולוגיה עברית" - לחץ כאן). 

בין הכרתו של אדם במשיכתו המינית לבני מינו ועד לגיבושה של זהותו ההומוסקסואלית, זוהו מספר שלבים עיקריים: הכרתו של האדם במשיכתו החד-מינית, פיתוחן של עמדות חיוביות כלפי הנטייה ההומוסקסואלית, חיזוקם של היחסים האישיים והחברתיים עם בני אותה קהילה, התחזקותו של הרצון לחשוף את המשיכה החד-מינית בפומבי, ולבסוף שילובה של הזהות ההומוסקסואלית עם כלל היבטי העצמי. מכאן, שדרכו של אדם מהכרתו בנטייתו המינית ועד לגיבושה של זהותו המינית התואמת מותנית ברצונו ובחירתו להתקדם בכיוון זה. בחירה זו מושפעת ונתונה לשינוי במסגרתם של אירועי חיים ובאמצעותן של התערבויות סביבתיות כגון: פסיכותרפיה, קבוצות תמיכה או לחץ חברתי.

טיפול פסיכולוגי עם מטופלים המכירים בנטייתם המינית יכול להתמקד, לפי בקשתם, באחד משני כיוונים:  עם מטופלים המבקשים "לצאת מהארון" ולגבש את זהותם המינית בהתאם, מתמקד הטיפול במתן ליווי ותמיכה לשם חיזוקם בדרכם לגיבוש זהותם המינית. הטיפול מתמקד בבחינת ונטרול הסטריאוטיפים השליליים אודות הנטייה ההומוסקסואלית, בהבנת הרקע הנפשי והקונפליקטים הפנימיים שמעכבים את המטופל, בחיזוקו בהתמודדויות הפנימיות והחברתיות שלו, ובמתן סיוע ותמיכה למטופל להגשים את דרכו ומטרתו בחיים. עם מטופלים הבוחרים שלא "לצאת מהארון", מתמקד הטיפול בהבנת הרקע הנפשי והגורמים לבחירתם שלא "לצאת מהארון". בהבנת ההשלכות של בחירה זו על חייהם, ובמתן סיוע ותמיכה למטופלים אלה בדרכם לממש את חייהם כפי שהם מוצאים לנכון.

​

​

​

[1] American Psychological Association [APA] (2009). Appropriate Therapeutic Responses to Sexual Orientation. Retrieved from:  http://www.apa.org/pi/lgbt/resources/therapeutic-response.pdf

​

כל הזכויות על מאמר זה שמורות לד"ר איל זק - אין להעתיק או להפיץ ללא רשות.

​

​

​