החלטה להיפגש עם איש טיפול נפשי, פסיכותרפיסט או פסיכולוג, מעוררת לא פעם חששות והיסוסים. נהוג לומר בפסיכותרפיה, כי כל מטופל מגיע עם תקווה לשינוי שיקל על מצבו, אך בצידה של תקווה זו קיים גם החשש מהשינוי ומהמשמעויות שלו עבור המטופל. לכן, אין זה פלא שבפנייה לטיפול עולות שאלות כבדות משקל כגון: כיצד אבחר במטפל הנכון? איזו שיטת טיפול מתאימה לי יותר? מהו ההבדל בין פסיכותרפיסט לבין פסיכולוג? כיצד אדע האם הטיפול עובד? כמה זמן יימשך הטיפול? ושאלות נוספות. חיפוש קצר באינטרנט מעיד כי לא חסרים מאמרים ופוסטים בנושאים אלה, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות. כמרצה שמלמד נושאים אלו בקורסי הדרכה באוניברסיטה, ביקשתי לתמצת כאן את עיקרי הדברים, בשפה קלה שתאפשר לכם הקוראים למצוא את התשובות לשאלות אלו.
מהי הפסיכותרפיה?
הפסיכותרפיה מוגדרת כטיפול נפשי / רגשי באמצעות שיחות. תחומי הטיפול בפסיכותרפיה עוסקים בנושאים כגון: טיפול בדיכאון. בחרדות, התמודדות עם משברים וטראומות, נושאים הקשורים לביטחון ודימוי עצמי, להתפתחות אישית, מקצועית וחברתית ועוד. מטרתו של הטיפול בפסיכותרפיה היא לסייע למטופל להתמודד טוב יותר ובאופן יעיל יותר עם הקשיים אותם הוא חווה, לשפר את הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלו, להתפתח, וליצור שינוי חיובי ומשמעותי בחייו.
מיהו פסיכותרפיסט?
על אף שבארץ אין עדיין חוק המסדיר את העיסוק בפסיכותרפיה, מקובל כי מטפלים מוסמכים בפסיכותרפיה הם פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים קליניים או מטפלים באומנויות לאחר הסמכה בתחום. הסמכה זו מוענקת במסגרת המוסדות האקדמיים הרשמיים במדינה (האוניברסיטאות). על כן, מומלץ לשאול את המטפל מהו מסלול ההכשרה שלו ובאיזה מוסד אקדמי הוסמך, ורצוי להיזהר ממטפלים המכנים עצמם פסיכותרפיסטים על אף שאין בידם הסמכה ממוסד אקדמי מוכר וראוי.
עוד על הטיפול בפסיכותרפיה ניתן לקרוא כאן.
מה ההבדל בין פסיכותרפיסט לבין פסיכולוג?
למעשה, כשמדובר בטיפול נפשי אין כמעט הבדל בין פסיכולוג קליני לבין פסיכותרפיסט. ההבדל הניכר היחיד הוא שפסיכולוגים קליניים מוסמכים גם באבחון פסיכולוגי (שנדרש לרוב במסגרות מוסדיות כגון: בריאות הנפש, חינוך, עבודה וכו'). בהנחה כי מדובר בבעלי מקצוע שעברו הכשרה והוסמכו כראוי, אין בסוג מסלול ההכשרה כדי להצביע על העדפה לזה או לזה. בסופו של דבר הן הפסיכולוג הקליני והן הפסיכותרפיסט מעניקים טיפול נפשי / רגשי הנעשה באמצעות שיחות בקליניקה, כאשר ההבדל ביניהם יתבטא בעיקר ברמת הניסיון המקצועי והקשר הבינאישי שהם יוצרים עם המטופלים.
מהן הגישות הטיפוליות בטיפול פסיכולוגי / פסיכותרפי?
קיים מגוון של גישות טיפוליות בפסיכותרפיה. כל גישה מתמקדת בהיבטים מסוימים של חיי הנפש ו/או הקושי הנחווה ע"י המטופל. לא תמיד ברור כבר בפגישה הראשונה איזו גישה נכונה עבור איזה מטופל, אולם מטפל מקצועי בעל ניסיון, ידע תוך זמן קצר להתאים את הגישה הטיפולית לסוג הבעיה שמציג המטופל. מתוך כלל שיטות הטיפול, אביא בקצרה תיאור של ארבעת המרכזיות שבהן:
פסיכותרפיה פסיכואנליטית:
גישה טיפולית המבוססת על יסודות הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד. בגישה זו מושם הדגש על הבנת עולמו הלא מודע של המטופל והקונפליקטים שנובעים ממנו ומעצבים את התנהגותו ואופן תפקודו בחיי היומיום. הגישה מניחה כי העלאת זיכרונות מודחקים ותכנים מאיימים שהודחקו מהלא מודע אל המודע, תאפשר למטופל לפתור אותם ולנטרל את המצוקה הרגשית שהוא חווה בגינם. לצורך כך מתבססת השיטה על טכניקות של העברה, נטרול התנגדויות, פירוש חלומות, אסוציאציות חופשיות ועוד. המסגרת הטיפולית בגישה זו קשיחה ומובנית מאוד: המטפל אינו חושף דבר מעצמו למטופל ולרוב גם ימעט לדבר, המטופל שוכב על ספת הטיפול בעוד המטפל יושב מאחורי ראשו כך שאינו נראה לו, והטיפול מתרחש כל יום, למעט בסופ"ש. כיום, נהוג לטפל בגישה זו בעיקר במכונים לפסיכואנליזה בירושלים ובתל אביב.
גישה זו נשענת גם היא על יסודות החשיבה הפרוידיאנית, אולם בגרסה מודרנית ומעודכנת המשלבת ומתבססת גם על תיאוריות מרכזיות ומתקדמות יותר. גישה זו היא המקובלת ביותר כיום בין כלל הגישות האנליטיות והיא מציעה למטופליה מפגש אחד עד שניים בשבוע, כאשר המטפל והמטופל יושבים זה מול זה. לרוב בגישה זו המטפל ישתף יותר את המטופל במחשבותיו. גישת טיפול זו מציעה למטופל תהליך של התבוננות פנימית עמוקה, המאפשרת לזהות את הגורמים המעכבים את התפתחותו. הכרת גורמים אלה מובילה את המטופל, הן ברובד המודע והן ברובד הלא מודע, להתחזקות עצמית ולהתמודדות טובה יותר עם מציאות חייו. זהו תהליך היכול להימשך בין כמה חודשים ועד לשנתיים – שלוש, שבמהלכו ובסופו יחווה המטופל צמיחה והתפתחות אישית. במקרים בהם חלה מגבלת זמן וניתן למקד את הטיפול לבעיה מרכזית אחת, תיתכן עבודה דינמית ממוקדת בפרק זמן קצר יותר של כמה שבועות.
פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית:
גישת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית הידועה בכינוי CBT, מתמקדת בעיקר ב"איך" ופחות ב"למה". בגישה זו נעשה הניסיון לנתח את דפוסי חשיבתו של המטופל הגורמים לו לעיוות תפיסת המציאות, ולזהות את הרגלי ההתנהגות שלו לטובת רכישת הרגלי התנהגות חדשים ויעילים יותר. גישה זו עוסקת בהווה ומדגישה את השפעתה של הסביבה על עיצוב דרכי התנהגותו והשקפותיו של האדם. המטפל בגישה זו מעורב יותר באופן גלוי תוך שהוא נעזר בטכניקות טיפול כגון דמיון מודרך, חשיפה התנהגותית, התניית נגד ועוד. הגישה מציעה מסגרת טיפול קצרה יחסית, בין כמה שבועות לכמה חודשים, והיא מתמקדת בעיקר בטיפול בפוביות, חרדות ספציפיות, דיכאון ועוד.
פסיכותרפיה אקסיסטנציאלית – הומניסטית:
שתי גישות אלה מכונות יחדיו "הזרם השלישי" בפסיכותרפיה. המשותף לשתיהן הוא ראיית האדם כאינדיבידואל, שאין לפרק את חווייתו למרכיבים אלא לראותה כייחודית ושלמה. שתיהן מדגישות את הצורך של האדם להגשים את עצמו ואת זכותו לבחירה עצמית מתוך רצון חופשי. הגישה ההומניסטית מאמינה בפוטנציאל של כל אדם לחתור למימושו העצמי והיא אופטימית במהותה. בהשוואה אליה, הגישה האקזיסטנציאלית (קיומית) עוסקת בבעיות המרכזיות של חיי האדם: חוויית הבדידות, הפחד מהמוות, הרצון בחיים אותנטיים אל מול חוסר המשמעות הקיומי. בניגוד לגישה ההומניסטית, גישה זו היא "מציאותית" יותר ופחות אופטימית, והיא מדגישה את אחריותו של האדם לעצב את חייו האותנטיים למרות הקשיים הנובעים מהמסגרות והנורמות החברתיות.
קיימות גישות טיפול נוספות כגון: טיפול נרטיבי וטיפול באומנויות, העונות על צרכים ספציפיים יותר, ואשר עליהן ניתן לקרוא באינטרנט.
אז כיצד לבחור מטפל ואיזו שיטת טיפול הכי מתאימה לי?
לסיכום, ניתן להצביע על כמה כללי אצבע שיעזרו לכם לענות על שאלות אלו:
פנו אך ורק למטפלים (פסיכותרפיסטים או פסיכולוגים קליניים) בעלי הסמכה ממוסד אקדמי מוכר ונחשב (כמו האוניברסיטאות בישראל). העדיפו מטפל בעל ניסיון של לפחות כמה שנים.
המלצות מחברים הן דרך חשובה ונכונה לבחירת מטפל, אולם בסופו של דבר ההתרשמות האישית שלכם היא הגורם המרכזי להחלטה האם לפנות או לא. לא כל מה שמתאים לחבר שלכם מתאים גם לכם. לכן מומלץ להגיע למפגש ראשוני לשם קבלת ייעוץ והתרשמות מהעבודה הטיפולית. לאחר מכן יהיה לכם ברור יותר אם זה המטפל בשבילכם או לא.
חשוב לזכור כי המחקרים בתחום מעידים כי המנבא הטוב ביותר להצלחת הטיפול זה הקשר ("הכימיה") שנוצרת (או לא נוצרת) בין המטפל למטופל. אם אחרי שתיים-שלוש פגישות יש רצון הדדי להמשיך, סימן שהטיפול מתקדם למקום הנכון.
מטפל מקצועי ומנוסה ידע להתאים לכם את גישת הטיפול הנכונה. על כן מומלץ לפנות למטפל שמכיר ויודע גם לשלב בין הגישות בהתאם לצורך, במקום מטפל שמכיר רק גישת טיפול אחת (טיפול משולב מכונה גם "טיפול אקלקטי / אינטגרטיבי").
והכי חשוב, שיהיה בהצלחה!