אדם הקרוב אליכם נוטה לזלזל באחרים, מרוכז מדי בעצמו ולרוב אינו מגלה עניין אמיתי בכם? ייתכן ואתם בקשר עם בעל אישיות נרקיסיסטית. בעמוד זה אבקש להסביר מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית, כיצד היא מוגדרת, מהם מאפייניה, ואפרט עשר שאלות מנחות שיעזרו לכם לדעת האם אתם נמצאים בקשר (רומנטי או חברי) עם אדם בעל אישיות נרקיסיסטית.
סיפורו של נרקיסוס, אותו עלם צעיר שהאלה נמסיס הענישה על יהירותו וגרמה לו להתאהב בבבואתו הנשקפת מהאגם עד שגווע מצמא ורעב, מוכר לכולנו. באמצעות סיפורו הטרגי ביקשה המיתולוגיה היוונית להזהירנו באשר למחירה היקר של האהבה העצמית. סיפורו של נרקיסוס, משקף את היבטיו הפתולוגיים של הנרקיסיזם. אולם לנרקיסיזם יש גם היבטים חיוביים ולא רק שליליים. אנו נוהגים להבחין בין שני צדדים אלה ולמקמם משני קצותיו של הרצף, כאשר מצדו האחד נמצא הנרקיסיזם הבריא המוכר לכולנו, בעוד מצדו השני ממוקם הנרקיסיזם הפתולוגי (החולני).
הנרקיסיזם הבריא מתייחס להיבט הבריא של האהבה העצמית באדם. מאפייניו הם הכרתו הטבעית של האדם במסוגלותו, בהישגיו, ביכולתו, ובהיותו אהוב ובעל ערך הרואה גם באחרים את ההיבטים האנושיים הראויים להערכה, להקשבה ולאמפתיה. הנרקיסיזם הבריא הוא המניע אותנו להתפתחות ולצמיחה מתוך אמונה ביכולתנו ובהצלחתנו, ומתוך שיתוף פעולה עם הזולת ולא על חשבונו. בקצה השני של הרצף נמצאת הפרעת האישיות הנרקיסיסטית המאופיינת בעיקר בעיסוק עצמי מתמיד, בצורך עז בקבלת משובים חיוביים מהסביבה ובחוסר אמפתיה כלפי הזולת. אנשים בעלי הפרעה זו עסוקים כל הזמן בצרכים האנוכיים שלהם ואינם רואים את צרכי זולתם. הם בטוחים כי הם חכמים ומשמעותיים יותר מאחרים ועל כן עסוקים כל הזמן בלשבח, להאדיר ולהדגיש את חשיבותם בעיני סביבתם. לשם כך לא יהססו גם לזלזל, להקטין ואף לפגוע בזולתם. עם זאת, אנשים אלו המפגינים רמה נמוכה של אינטליגנציה רגשית (הנתפסת כילדותית) יכולים להיות בעלי אינטליגנציה שכלית גבוהה המתבטאת בהצלחתם ובהישגיהם המקצועיים והעסקיים הרבים.
מדריך DSM-5 לאבחון מחלות והפרעות נפשיות מגדיר הפרעת אישיות נרקיסיסטית כדפוס מתמשך של תחושת גדלות עצמית, צורך מתמיד להיות נערץ, והעדר אמפתיה לזולת. המדריך מפרט תשעה קריטריונים לאבחון ההפרעה כאשר די בחמישה ע"מ לאבחן אדם כלוקה בהפרעה. על בסיס הגדרה זו ותשעת הקריטריונים המפורטים במדריך, בחרתי להביא בפניכם סיכום נוח יותר לצורך הערכה כללית האם אתם בקשר עם אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית. בהמשך תמצאו גם עשר שאלות מנחות. חשוב לזכור כי לא כל הקריטריונים אמורים להתממש אצל כל נרקיסיסט. אולם ככול שיותר קריטריונים מתממשים, כך גדל הסיכוי כי הפרעה זו מתאימה לאישיותו של האדם הנדון.
א. תחושת גדלות עצמית: לאנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית יש תחושת חשיבות עצמית מנופחת. הם מאמינים כי הם בעלי ערך רב יותר מאחרים, שהם "מיוחדים" יותר ושווים יותר. יש להם פנטזיות על הצלחה מיוחדת, קריירה מפוארת, אינטליגנציה מיוחדת, הישגים יוצאי דופן, יופי יוצא מהכלל או אהבה מושלמת. בשל אמונתם זו הם מניחים כי רק אנשים מיוחדים כמותם יכולים להבינם. תחושת החשיבות העצמית שלהם מתבטאת בתיאוריהם המוגזמים על הישגיהם וכישרונותיהם האישיים. הם עסוקים באופן מתמיד בצרכים העצמיים שלהם, פעמים רבות על חשבון הזולת, ולרוב דיבורם ביקורתי ומתנשא תוך שהם בטוחים כי רק הם צודקים. בשל כך הם ממעטים להתנצל או לקחת אחריות על כישלונותיהם.
ב. צורך מתמיד להיות חשוב ונערץ: נרקיסיסטים זקוקים באופן מתמיד לתשומת לב ולהערצה מהסביבה. מסיבות בלתי ברורות הם אינם מסוגלים לספק בעצמם הערכה עצמית זו וזקוקים לסביבה לשם כך. ללא משוב חיובי מתמיד מסביבתם הם מרגישים חסרי משמעות וחווים חרדה ודיכאון. מסיבה זו נוטים רבים מהם להתחבר עם אנשים מכילים ואמפתיים שיכולים להעניק להם את תשומת הלב וההערכה המתמדת לה הם כה זקוקים. יחסם לסביבה מאופיין בשני פנים: מצד אחד, הם זקוקים לזולת ע"מ שיספק להם את תשומת הלב, החשיבות וההערצה להן הם זקוקים. ומצד שני, הם נוטים להמעיט בערכו של הזולת ע"מ למצב עצמם כטובים וחכמים יותר. שני דפוסי התנהגות אלו אינם מאפיינים אנשים רגילים בעלי הערכה עצמית גבוה ויציבה. בשל הצורך להיות חשוב ונערץ אנשים נרקיסיסטים מקנאים מאוד בהצלחתם של אחרים ומאמינים כי אחרים מקנאים בהם. בנוסף, התנהגותם נוטה לשחצנות וליהירות והם נוטים לזלזל באחרים כחלק מניסיונם להראות שהם חכמים ומוצלחים יותר. מצד שני, מאחר והם כה זקוקים לזולת על מנת להרגיש חשובים ומשמעותיים, הם נפגעים מאוד כאשר מבקרים או דוחים אותם או כאשר מנתקים איתם קשר.
ג. העדר אמפתיה לתחושות ולצרכים של האחר: מאפיין עיקרי נוסף של אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא העדר האמפתיה לזולת. אמפתיה היא היכולת להרגיש כיצד האחר מרגיש. להיות עמו בחוויה שלו ולהבין אותו רגשית. לאנשים נרקיסיסטים חסרה היכולת להכיר ברגשותיו ובצרכיו של האחר. הם אינם מסוגלים לפתח אמפתיה אמיתית ומשתעממים די מהר מדבריו של הזולת תוך שהם חוזרים מהר מאוד לדבר על עצמם. הזולת מבחינתם משמש כקהל ותפקידו להשתאות מהישגיהם. הם אינם מתעניינים בו באמת (למעט שאלות פתיחה לצורך נימוסין) ולרוב לא יעמיקו בשאלות אודותיו. בקשריהם הבינאישיים, בשל תחושות ההתנשאות שלהם, הם מצפים כי אחרים יענו על הציפיות והדרישות שלהם ונוטים לנצל את הזולת לצרכיהם האישיים לעיתים עד כדי רמיסת האחר בדרכם להצלחה. הם עיוורים לאופן שבו הם מתייחסים לסביבה ולהשפעתם על האנשים הסובבים אותם ומתקשים לשמור על מערכות יחסים קרובות ויציבות. מסיבות אלו אין להם הרבה חברים קרובים.
בהיבט הטיפולי:
בשל תחושת הגדלות העצמית, חוסר הנכונות להודות בכישלונותיהם ובאחריותם, וחוסר הרגישות להשפעתם הסביבתית, בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית אינם רואים צורך להגיע לטיפול פסיכולוגי. דווקא אלו הנמצאים עימם במערכת יחסים עלולים לסבול מדפוסי התנהגותם בתוך הקשר. במצבים אלו מומלץ לשכנעם להגיע לטיפול פרטני ובמקרי הצורך גם זוגי.
טיפול פסיכולוגי בהפרעות אישיות אינו מתיימר "לרפא" את האדם מההפרעה. אולם הוא בהחלט יכול לעזור לבעלי הפרעה זו להתמודד טוב יותר בחייהם, להתנהל באופן נכון ורגיש יותר במערכות יחסיהם הבינאישיות ולתקשר טוב יותר עם סביבתם החברתית.
לסיכום, להלן עשר שאלות מנחות שיעזרו לכם להחליט האם אתם ביחסים עם נרקיסיסט/ית:
1. האם בן הזוג מרבה לדבר על עצמו ועל הישגיו והצלחותיו?
2. האם בן הזוג נוטה לזלזל באחרים? האם הוא ביקורתי רוב הזמן כלפי הסובבים אותו?
3. האם לבן הזוג טוען שהוא חכם יותר מאחרים ושהאחרים אינם מסוגלים להבין אותו?
4. האם בן הזוג נוטה להתווכח רוב הזמן וחייב תמיד להיות צודק?
5. האם לבן הזוג יש צורך מתמיד לקבל תשומת לב והערכה מהסביבה?
6. האם בן הזוג נכנס לסערת רגשות כשאינו מקבל הערכה מספקת או אף חווה ביקורת או דחיה?
6. האם הוא מקנא בהצלחתם של אחרים וממהר להקטין אותם ולזלזל בהם?
7. אתם חשים כי הוא אינו מתעניין בכם באמת ובכל שיחה מסיט את הנושא אל עצמו והישגיו?
8. האם אתם מרגישים לפעמים כמו אמצעי לסיפוק צרכיו יותר מאשר כבני זוג בעלי רגשות וצרכים?
9. האם סביבתו של בן הזוג חווה אותו כמתנשא, ביקורתי ויהיר?
10. האם יש לו חברים קרובים רבים? האם אנשים אוהבים להיות בחברתו או שנמנעים מכך?
אם עניתם על חלק מהשאלות או אף על מרביתן בחיוב, ייתכן ואתם במערכת יחסים עם נרקיסיסט. זו בהחלט משימה מאתגרת ולא קלה שיכולה לשאוב גם מהאדם החיובי והסובלני ביותר את מרבית האנרגיה שלו. טיפול בידי איש מקצוע יכול לעזור לכם להבין טוב יותר כיצד חווים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית את המציאות, כיצד נכון יותר להתמודד דפוסי התנהגותם, וכיצד ניתן לשפר את הקשר הזוגי / המשפחתי עימם. אתם מוזמנים לפנות בעצמכם או להפנותו לטיפול.
* כל הזכויות על מאמר זה שמורות לד"ר איל זק *